גדס"ר גולני חוד החנית של צה"ל

גדס"ר גולני חוד החנית של צה"לגדוד הסיור של חטיבת גולני – יחידה אחת, מירב הערכים ומיטב הלוחמים, עם מקסימום יכולות קרביות של הסיירת, העורב והחה"ן.
מכפיל כח שמשלב את היכולת הייחודית של כל פלוגה לאגרוף מחץ אחד!

אודות – פלח"הן גולני

לוחמי החי"ר המובחרים של הפלחה"ן מוסמכים לשלב בלחימה גם כשירויות הנדסה וחבלה כמו התמודדות עם מוקשים ומטענים, פילוס נתיבים והקמת גישור וביצורים, מילכוד מתקני אוייב, פיצוץ, פריצה והשמדה.

החה"ן הוקם בשנת 1965 והשתתף, כפלוגת מילואים, במלחמות ששת הימים, בקרב על תל-פאחר, וביום הכיפורים בקרבות על מזרעת בית ג'אן ובחרמון.
בחודש אוגוסט של שנת 1978 הוקמה הפלוגה הסדירה שכבשה את הבופור בשל"ג והפעילה את המיומנות ההנדסית שלה ביו"ש בעזה ובלבנון.

בשנת 1965 רוכזו 50 חיילים משלושת גדודי חטיבת גולני כדי להקים את פלוגת החה"ן של החטיבה.
החיילים סופחו אל גדוד 601 של הנדסה קרבית, שם עברו את הכשרה ה"פלס".

לקראת השחרור, הוחזרו החיילים אל החטיבה לאימון חורף חטיבתי, כך שיישארו כפלוגת חה"ן במילואים אורגנית של החטיבה.

הפלוגה הייתה מורכבת מחיילים ואנשי סגל מחייל ההנדסה, בניהם מש"קים וקצינים, שסופחו לחטיבת גולני.
לאחר האימון השתחררה הפלוגה מהצבא ותיפקדה כיחידת מילואים שגוייסה אחת לשנה לאימון חורף ולאימוני קיץ לסירוגין.

שנת 1968, אימוני גילוי מוקשים ראשונים בפלחה"ן

בצוותי המילואים היו פלסים, לוחמים ומפקדים ופלוגת צמ"ה, שהפעילה ציוד מכני הנדסי כבד, ופעלה בעיקר בפריצת דרכים, ביצורים ובתרגולות להבקעת מערך האוייב.

במלחמת ששת הימים לחמה הפלוגה עם גדודי החטיבה בג'נין וטובאס שבשומרון ובכיבוש רמת-הגולן בקרבות תל עזיזיאת ותל-פאחר.

במלחמת יום הכיפורים שימשה הפלחה"ן כסיירת וכיחידה לסיור וסיוע הנדסי כשהיא פותחת צירים, מפנה מילכודים ומשמידה תחמושת אוייב וכמובן משתתפת בכיבוש מזרעת בית-ג'אן והחרמון.
לאחר המלחמה המשיכו הלוחמים לשרת במילואים עוד חודשיים במובלעת הסורית בחאדר.

בשנת 1977 הוקמה הפלחה"ן הסדירה.

מח"ט גולני, אמיר ראובני,יזם את ההקמה ובפיקוד הצפון ומפקדת האוגדה נתנו לו את מירב הגיבוי.
זו הייתה הפעם הראשונה שפלוגת חה"ן סדירה מוקמת בחטיבת חי"ר בצה"ל. במפקדת האוגדה והפיקוד ראו בהקמת הפלוגה ניסיון קריטי ונתנו עליה דגש מיוחד.
הנסיון הראשון לא עלה יפה.
לשם הקמת הפלוגה מינה המח"ט מ"פ, צוות קצינים ומ"כים מהחטיבה שנשלחו להכשרה הנדסית. אולם, הקצינים סרבו לעבור הסבה מחי"ר להנדסה וניצלו כל תירוץ כדי להשתמט ממנה.

מפקד אוגדה 36, יאנוש בן-גל, והמח"ט ראובני חיפשו קצין הנדסה אסרטיבי בעל יכולת לוחמנית, פיקודית וניהולית והחליטו למנות את עוזר קצין ההנדסה של האוגדה, פיני דגן, לתפקיד מפקד הפלחה"ן. כבר באותו היום נדרש דגן לעזוב את תפקידו ולהתייצב בתפקיד החדש.
דגן גייס קצינים מחיל ההנדסה, חיילים מהגדודים ובמחזורי הגיוס הבאים קיבל חיילים שהתגייסו ישירות לפלחה"ן.
יחד עם צוות קצינים מבריקים הצליח דגן להקים את הפלוגה בעשר אצבעות כשהם "מארגנים" ציוד מכל הבא ליד וכותבים את תורת הלחימה מחדש.
הפלוגה שהקים דגן ותורת הלחימה החדשה הוכיחו עצמן שנים קדימה במלחמות ישראל ובאופן מיידי במלחמת שלום הגליל.

בעקבות הסכם השלום עם מצרים, בשנים 1979-1982 השתתפו לוחמי החה"ן, בפיקוד צביקה ברקאי, במבצעים "רמון א", "נהרס" ו-"רמון ב" לפינוי מתקנים רגישים ובסיסי צה" ל מסיני.
לוחמי החה"ן על הר סנטה קטרינה במהלך פירוק מתקן מודיעיני רגיש

במבצעים אלו סייעו לוחמי החה"ן לפינוי, אך יותר מכל למדו להניח ולפנות שדות מוקשים, להקים ולפרק ביצורים ולפוצץ מבנים.

גם ניסיון קרבי זה עמד לרשותם, מיד כשהסתיים מבצע רמון במלחמת שלום הגליל בעת שנלחמו וכבשו את הבופור, לצד הסיירת. ובקרבות נוספים, בביירות ועוד.